בתקשורת

כהונתו של מנכ"ל משרד החינוך אמנם הסתיימה עם טעם מר, אבל לא כך היה תמיד. על פרק סיום לא מוצלח מן הראוי להתבונן בפרספקטיבה של תקופה שלמה.

בעקבות נתוני הלמ"ס המלמדים כי הפונים ללימודי חינוך הם בעלי היכולות הנמוכות ביותר, פרופסור חיים שקד, נשיא המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום, מתריע על הסכנות במצב הקיים ומציע ללמוד ממדינות מתקדמות.

פרופ' חיים שקד נשיא המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום מסכם את התמודדות מערכת החינוך עם משבר הקורונה ומבהיר: יש הרבה לתקן ולשפר.

השנה לא ייערכו נשפי סיום למסיימי י"ב בשל הקורונה – אולי זאת הזדמנות. נשפי סיום בתיכונים הם מסורת שיובאה לתרבות הישראלית בשנים האחרונות מסרטים וסדרות אמריקניות | הגבלת קיומם השנה כחלק ממגבלות הקורונה מאפשרת לעצור רגע ולחשוב: האם כך צריך לציין סיום 12 שנות לימוד? דעה.

עולם האקדמיה שמר על הגמוניה גברית במשך שנים – וייצוגן של נשים נותר בשיעורים נמוכים ולא מספקים ■ לא נותרה ברירה אלא להשתמש בהעדפה מתקנת: כדי להבטיח חלוקת משאבים שוויונית נדרשת מדיניות לא שוויונית.

על ההשתלחות באנשי החינוך בזמן משבר הקורונה נשלם כולנו. העבודה המסורה של צוותי ההוראה, בתנאים בלתי אפשריים, נשכחה כשהחל הדיון על ימי החופשה. באותו רגע הם סומנו כראויים להוקעה | הפגיעה הזו בחוסנה של מערכת החינוך, תפגע בחוסנה של החברה הישראלית כולה

הסתדרות המורים נאבקת על ימי החופשה של המורים והגננות ומגנה בחירוף נפש על זכויותיהם. אך בדרך רומסת את הדימוי הציבורי של עובדי ההוראה, דימוי שנמוך גם כך

בזמן שמדינת ישראל מחפשת דרכה אל השגרה, בתחום החינוך מתעוררים הדיונים הנוגעים לפעילות המערכת. מקבלי ההחלטות, התקשורת והציבור בוחנים בעיקר את זכויות וחובות המורים, צרכיהם והמשק הישראלי – אולם המטרה האמיתית של המערכת נזנחת

אסור בשום אופן שדיונים על מתכונת הלמידה ועל שינויים במבנה שנת הלימודים יביאו להטלת דופי בתחושת הערבות של נשות ואנשי החינוך.

הלמידה מרחוק שמורי ותלמידי ישראל אולצו להשתמש בה בעקבות משבר הקורונה עברה מתיאוריה למעשה והועמדה לבחינת פתע. התוצאות לא מעודדות